הבעיה הגדולה של תרסיסי הגנה נגד מזיקים, היא חוסר הסלקטיביות שלהם. בעודם משמידים מזיקים, הם גם עשויים להחריב מערכות חיים תקינות ובריאות ולהפוך למחלות ומפגעים תבראותיים לבני אדם, החי והצומח. הטרנד השולט כיום בעולם ההדברה ההמוני בשדות חקלאיים, בחממות וגידולים ביתיים, הוא השימוש בחרקים ויצורים חיים, להדברת אלו המזיקים באמת לצמחייה. היתרון הוא שאין שימוש בחומרים כימים מסוכנים ואין פגיעה בתבואת הצמחים.
חרקים 'מועילים' בעולם ההדברה החקלאית, עושים בזו באחת משתי דרכים - הם הופכים לטפילים של המזיקים או לטורפיהם. כטפילים, ישנם זנים כל כך יעילים, עד שהם מחדירים את עצמם לביצי המזיק, גדלים בתוכו, הורגים אותו וממשיכים לנשא הבא. בצורה זו הם משמידים קינים שלמים ונחילי ענק של מזיקים בקלות.
בכדי לטפח סביבת חרקים תומכת, יש לספק לאותם סייענים מזון ומים. החרקים מהזן המסייע נוטים להיצמד לפתחי פרחים ומשם לשאוב את כל הדרוש להם בשביל להתביית ולהיטמע כטפילים אצל המזיקים המתקרבים לצמח. לפיכך, ככל שהצמחייה הינה יותר מרובת פרחים, היא מתאימה יותר להדברה ביולוגית מהסוג המסתמך על 'חרקים טובים'. בחממות הפועלות על טהרת ההדברה הביולוגית ללא שימוש בקוטלים כימיים, מוסיפים לגידולים הרצויים גם מספר זנים של צמחייה מרובת פרחים שכזו, התומכת בהדברה ביולוגית בכך שהיא מהווה מצע אידיאלי להתרבות הפרטים המסייעים בהדברה.
שיטות נוספות לצימצום הנזק של מזיקים לפרחים וצמחיה בגידול בייתי:
- שימוש ב'ונטה' שואבת, גורסת מעופפים.- איזון אקלימי + ויסות P.H הפוגעים באוכלוסיות מזיקים מוכרים.
- הקפדה על חלל גידול אטום, במיוחד בעת כניסה/יציאה ממנו.
- מעקב צמוד, בעיקר באיזורים מועדי פורענות בצמח.
- גידול עגבניות באזור צמחיה שעליה אתם רוצים להגן. העלים של צמח העגבניה מהווים חומר דחיה/קטילה לזני מזיקים מסויימים. ניתן גם להשרות עלים במים חמים ולאחר הפשרתם במשך לילה, לרסס על צמחים אחרים כשכבת הגנה.
- ריסוס שום היא אופציה נפלאה כיוון שהיא גם קוטלת וגם משמשת כמונעת התפתחות בקטריאלית ופיטרייתית. יש לקצוץ 4 שיני שום ולהשרות בשמן ניטרלי ולהוסיף לתערובת מים. מירחו מעט על הצמח וחכו יומיים. כל עוד התערובת גורמת להצהבה, המינון של השום גבוה מדי. יש לאזן עם מים ולנסות עד לתמיסה שאינה מזיקה לצמח. כשהתמיסה מאוזנת, אפשר לרסס צמחים שלמים.